ת"א 5018/07

תקציר

בפסק דין זה תבעו מינהל מקרקעי ישראל, רשות נחל הירקון ועיריית הוד השרון את הכפר השיתופי רמת הדר וכמה מחברי האגודה לפינוי ופינוי חלקה 14 בגוש 6573 וחלקות 5, 6, 9 ו-12. התובעים ביקשו לפנות את הנתבעים מהמקרקעין, בטענה שהם נחוצים לפרויקטים ציבוריים חשובים. התביעה ביקשה גם פסק דין הצהרתי לפיו מינהל מקרקעי ישראל ביטל כדין את הסכם החכירה של קרקעות אלה. הנתבעים, שעיבדו את הקרקעות, טענו כי יש להם זכויות בקרקע מכוח הסכם משבצת וכי התובעים הפרו את ההסכם בכך שלא השכירו להם את הקרקע במשך דורות. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובעים. בית המשפט קבע כי לנתבעים אין זכויות קנייניות במקרקעין וכי זכויותיהם החוזיות כפופות לזכויות הבעלות של התובעים. בית המשפט פירש את הסכם השכירות כחוזה עונתי לגידול מתחדש, שניתן לבטלו על פי שיקול דעתו של המשכיר. עוד צוין, כי הנתבעים היו מודעים לכך שהקרקע דרושה לצרכיהם של התובעים והסכימו לפנותה מראש. כמו כן, קיבל בית המשפט את טענת התובעים כי הקרקע נדרשת לפרויקטים בעלי חשיבות לאומית, לרבות פרויקט "האגנים הירוקים" הקשור לשיפור איכות המים ופיתוח שטחים ירוקים ודיור. השופט הגיע למסקנה כי הצורך של המינהל בקרקע היה אמיתי וסביר, וכי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שנטעו בה עצי זית. כתוצאה מכך, הורה בית המשפט לנתבעים לפנות את עצמם ואת חפציהם מהקרקע בתוך 60 יום ולשלם לכל תובע 50,000 ₪ בתוספת הוצאות מע"מ.