עפ"ג 65615-01-23

תקציר

הערעור מתייחס לפסק דין של בית משפט השלום בנתניה, שהרשיע את המשיב ב-15 סעיפים של ניכוי מס תשומות ללא מסמכים, בסך כולל של 2,950,318 ש"ח, וב-5 סעיפים במשותף עם חברה בה כיהן כדירקטור, של ניכוי מס תשומות ללא מסמכים, בסך כולל של 1,590,105 ₪. בית משפט קמא גזר על המשיב, בין היתר, 20 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 200,000 ₪. הערעור מערער על הקלה בעונש שהוטל על המשיב ומבקש עונש מאסר ארוך יותר. ערכאת הערעור מסכימה כי עונשו של בית משפט קמא מקל יתר על המידה ואינו מייחס חומרה מספקת לעבירות. היא מוצאת כי שגה בית משפט קמא בקביעת טווח הענישה ולא נתן משקל ראוי לפגיעה המהותית הנגרמת לערכי המשפט המוגנים, לאופיין הממושך והשיטתי של העבירות ולחוסר התחכום בביצוען. יתר על כן, בית המשפט לא הדגיש די הצורך את היעדר כל מאמץ מצד המשיב לתקן את אי תשלום המסים, שהיה צריך להביא לעונש חמור יותר. ערכאת הערעור מדגישה את חומרתן של עבירות המס ואת השפעתן המזיקה על הקופה הציבורית ועל האמון החברתי. היא מציינת כי המשיב גרם נזק רב לאוצר המדינה וכי מעשיו לא היו מתוחכמים דיים, ואף לא הציג רישומי הנהלת חשבונות. בית המשפט מותח ביקורת גם על כך שבית משפט קמא לא התחשב כראוי בכך שהמשיב לא הסדיר את חבויות המס שלו ולא עשה כל מאמץ לעשות כן. בסופו של דבר, בית המשפט לערעורים מחליט כי טווח הענישה המתאים הוא 25 עד 50 חודשי מאסר, לצד קנס. היא גוזרת על המשיב 7 חודשי מאסר נוספים, ובסך הכל 27 חודשים, תוך קיום יתר חלקי עונשו של בית משפט קמא. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומשקף את החלטת בית המשפט להטיל עונש מחמיר יותר על אי לקיחת אחריות על מעשיו ותיקון מחדלי המס.