מ"ת 39592-12-10

תקציר

פסק דין זה מתייחס לבקשת המדינה לעכב את המשיבים, שהם אחיה ונכדיה של המתלוננת, לילה אגבאריה, עד תום ההליכים נגדם. הם מואשמים במספר עבירות, בהן קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון רצח, נשיאה והובלה של נשק שלא כדין והיזק בזדון. הבקשה הוגשה לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי. בכתב האישום נטען כי המשיבים קשרו קשר להרוג את המתלוננת, ופרצו לביתה באמצעות רימונים בכוונה לרצוחה. ראיות המדינה כוללות את דברי המתלונן, המזהים את המשיבים כמבצעים. עדים נוספים, לרבות הרופא המטפל וסבם של המשיבים, מציבים אף הם את המשיבים בזירת הפשע. זאת ועוד, מיקומו של הטלפון של המשיב מס' 1 ממקם אותו בקרבת זירת הפשע סמוך למועד ביצוע העבירה. המשיבים חולקים על ראיות המדינה וטוענים כי הן מבוססות בעיקרן על עדותה של המתלוננת, שאינה עקבית. הם מציעים אליביס, הנתמך על ידי חלק מהעדים, וטוענים כי גרסת המדינה לאירועים אינה הגיונית. מרישומי הטלפון של המשיב מס' 1 עולה כי הוא היה במקום שונה מזירת הפשע בעת ביצוע העבירה, ובתיעוד ממצלמות האבטחה נראה אדם אחד בלבד מתקרב לבית. המשיבים מצביעים גם על סתירות בעדויות ילדיה של המתלוננת, ועל כך שהכיתוב על פתק שהושאר במקום לא הוכר כשייך להם. בית המשפט מוצא כי קיימות ראיות לכאורה המצביעות על אשמתם של המשיבים, אולם אין די בעוצמתן של ראיות אלה כדי להצדיק את מעצרם ללא אפשרות חלופית. נוכח אופיו המסוכן של העבירה, והעובדה שמדובר בסכסוך משפחתי, מכיר בית המשפט בקיומה של עילת מעצר. לפיכך, בית המשפט מורה על הגשת תסקיר מבחן למשיבים, ודוחה את הדיון למועד מאוחר יותר, על מנת לבחון את החלופות שהציע שירות המבחן, אשר אמורות להיות מרוחקות מהעיר בה בוצעה העבירה. המשיבים יישארו במעצר עד למועד זה.