רע"צ 13943-07-16

תקציר

בשנת 1996 זכה המשיב בתביעה נגד המבקשת, בה חויב האחרון לשלם פיצויי פיטורים בסך 3,000 ₪ בתוספת ריבית שנצברה לאורך זמן. לטענת המבקש, לא הודיעו להם על פסק הדין. שנתיים לאחר מכן ניסה המשיב לפתוח בהליכי הוצאה לפועל, אך המבקש התחמק מקבלת המסמכים הקשורים לתיק. במשך 17 השנים הבאות המשיב לא נקט כל פעולה, והחוב גדל משמעותית עקב ריבית וקנסות. בשנת 2015 ניסה המשיב שוב לבצע את פסק הדין, אך המבקש ערער בטענה כי מתן פסק הדין לא התנהל כדין. כן ביקש המבקש להפחית את סך החוב לסכום הקרן. לשכת ההוצאה לפועל דחתה את טענות המבקש. עם זאת, בית המשפט קיבל את בקשת רשות הערעור ולאחר מכן קיבל את הערעור וביטל את החלטת ההוצאה לפועל. נקבע כי רשם ההוצאה לפועל יבחן מחדש את בקשת המבקש להפחתת החוב, בהתחשב בחלוף הזמן, עקרון תום הלב והנסיבות החריגות של המקרה. חוב פסק הדין יוצמד למדד, ומומלץ לצדדים לנסות להגיע להסדר פשרה כדי להסדיר את ההתדיינות המשפטית. ההחלטה התקבלה בהעדר שני הצדדים, והמשיבה לא נדרשה לשאת בהוצאות המשפט של המבקשת, מה שהותיר מקום להסכם פוטנציאלי.