עב"י 42698-02-18

תקציר

ערעור הוגש על פסק דינו של בית הדין הארצי למשמעת של לשכת עורכי הדין בעניינו של עורך דין שהואשם במספר עבירות אתיות. עורך הדין הואשם באי החזרת כספי לקוחות, שליחת יד עם פיקדונות שלא כדין ואי היענות לבקשות ועדת האתיקה. בית המשפט המחוזי בתל אביב והמרכז הרשיע את התובעת בכל סעיפי האישום וגזר עליה שבעה חודשי השעיה בפועל ועונשים נוספים. בית הדין הארצי זיכה את עורך הדין מאשמת שליחת יד עם כספי הפיקדון ואי היענות לבקשות הוועדה בשל פגמים פרוצדורליים בטיפול בית המשפט המחוזי באישום האחרון. עם זאת, היא אישרה את ההרשעה בהעלמת כספי לקוחות. הסנגור טען כי התערבותו של בית המשפט המחוזי בחקירת עדים מהווה פגיעה בהליך הוגן, וביקש זיכוי מוחלט. עוד טענה כי העונש מופרז ויש להקל בו נוכח תפקידה כמפרנסת היחידה במשפחתה ובהיעדר עבר משמעתי או פלילי קודם. המשיב טען מנגד, כי עורך הדין מעולם לא העלה טענה לפסילה בשל "התערבות יתר" של בית המשפט, וכי העונש הולם בהתחשב בתקדים למקרים מסוג זה. לאחר עיון בפרוטוקול הדיון, מצא השופט כי בית המשפט המחוזי אכן התערב יתר על המידה בחקירה, אך אין בכך כדי להצדיק זיכוי מוחלט, אם כי ניתן לשקול זאת בגזר הדין. באשר לעונש קבע השופט כי החלטת בית הדין הארצי שלא להפחית את תקופת ההשעיה למרות זיכוי עורך הדין מהעבירה החמורה של שליחת יד מהווה חריגה ממדיניות הענישה הראויה. השופט ציין את הפער המהותי בין העונשים הרגילים על שליחת יד לעומת הלנת כספי לקוחות. לפיכך, השופט קיבל חלקית את הערעור, והפחית את תקופת ההשעיה בפועל לחודשיים וחצי, תוך השארת יתר העונשים על כנם. העונש המופחת נועד לאפשר לעורכת הדין זמן לארגן את עבודתה ולהימנע מפגיעה בלקוחות קיימים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים וההשעיה בפועל נקבעה להתחיל ביום 15.7.2018.