בד"מ 26/20

תקציר

פסק דין זה הוא ביחס לתלונה שהוגשה נגד עו"ד מגיד חמדאן על ידי לקוחו לשעבר, ואאיל מלבי. מלבי האשים את חמדאן בכך שלא ייצג אותו בנאמנות ובמסירות בתיק סכסוך עבודה נגד מעסיקתו לשעבר, רוז קרייר. התלונה פירטה כמה מקרים של התנהגות בלתי הולמת לכאורה מצדו של חמדאן, כולל אי התייצבות אחת בבית המשפט, עיכובים בהגשת מסמכים וחוסר תקשורת. ועדת המשמעת הכירה בכך שחמדאן אכן עשה טעויות בטיפולו בתיק, לרבות רשלנות ברורה בכך שלא הגיש תצהירים במועד, מה שהוביל לדחיית תביעתו של מלבי. עם זאת, הוועדה בחנה גם את התנהלותו הכוללת של חמדאן לאורך כל הייצוג, ומצאה כי הוא עשה מאמצים ניכרים ונקט צעדים רבים כדי לפעול לטובתו של מלבי. הוועדה ציינה כי מחדליו של חמדאן לא נבעו מחוסר יושר או חוסר תום לב, אלא מתקלות במשרד ומחוסר שיתוף פעולה מצד הלקוח. הם גם לקחו בחשבון שעדיין ניתן להגיש מחדש את תביעתו של מלבי ולדון בה, דבר שהפחית את חומרת מעשיו של חמדאן. בסופו של דבר החליטה ועדת המשמעת לזכות את חמדאן, וקבעה כי התנהלותו, אף שהייתה רשלנית, לא עלתה לכדי עבירת משמעת. לפיכך, התלונה נגדו נדחתה. ההחלטה התקבלה על סמך הנסיבות הספציפיות של המקרה, תוך הדגשה כי כל עורך דין פעיל עושה טעויות, ודין משמעתי לא צריך להיות תוצאה אוטומטית של התנהגות רשלנית כלשהי.