המ"ש 8482-04-24

תקציר

בהחלטה זו מתייחס בית המשפט לבקשה להארכת מועד המשפט בעבירת תעבורה לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. עבירות תנועה, במיוחד אלה הכרוכות בקנסות ברירת מחדל, עוקבות אחר נהלים ספציפיים. על פי סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי, לאדם שמקבל הודעת קנס יש אפשרויות ספציפיות, כגון לבקש את ביטול הדו"ח על ידי הוכחת אדם אחר נהג. אם התובע דוחה את בקשת הביטול, האדם שנקנס יכול להודיע על רצונו להישפט תוך 30 יום. תובע יכול גם לשקול בקשות גם לאחר המועד האחרון. סעיף 230 מאפשר לבית המשפט לנהל משפט ללא קשר לשאלה אם הבקשה למשפט הוגשה במועד, אך רק לאחר ביצוע נוהל סעיף 229. במקרה זה, טוען המבקש כי אדם אחר נהג בעת ביצוע העבירה. עם זאת, הוא לא פנה לתובע כנדרש, ולכן בקשתו מוקדמת מדי. לפיכך, דחה בית המשפט את בקשתו, וקבע כי על הבקשות להארכת המועד להישפט לעמוד בהליכים שנקבעו ובראיות תומכות לאי ביצוע העבירה. ההחלטה, תוך שימת דגש על תקינות פרוצדורלית ונטל ראייתי, מסתיימת במחיקת הבקשה, כפי שניתנה ביום 20.5.2024, ללא נוכחות מפלגה.