דנ"פ 3281/02

תקציר

העותר, שהורשע באונס ובמעשים מגונים בבתו החורגת, ביקש לקיים דיון נוסף בשלוש שאלות הנוגעות לעיון בחומרי החקירה, קבילות הראיות וסירובה של המתלוננת לעבור בדיקה גינקולוגית. בית המשפט העליון דחה את ערעורו ואישר את הרשעתו של בית המשפט המחוזי. ראשית, באשר לחומרי החקירה, קבע בית המשפט כי ההרכב הדן בתיק הוא הפורום המתאים להכריע בטענות לחיסיון וכי פקודת הראיות מעניקה לבית המשפט סמכות להורות על גילוי ראיות. שנית, בית המשפט קבע כי עדותה של חוקרת הילדים וחוות דעתה הכתובה קבילות שכן הן שימשו להערכת מהימנות עדותה של המתלוננת, שהותקפה במהלך החקירה הנגדית. בית המשפט הדגיש את עקרון ההערכה החופשית של ראיות ואת האכיפה המינימלית של כללים טכניים. שלישית, בסוגיית הבדיקה הגינקולוגית מצא בית המשפט כי היעדר הבדיקה לא השפיע על ההרשעה ואין צורך בדיון נוסף. העתירה לדיון נוסף נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא חידושים מהותיים או נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. הרשעתו של העותר וגזר דינו אושרו.