ת"א 26301-07-21

תקציר

התובעת תבעה שני נתבעים, חברות הביטוח שלהם, לאחר שנפגעה מרכב צד ג' בעת שניסתה להיכנס לרכבה, שחנה במקום חניה מותר. הנתבע הראשון, איילון, ביטח את רכבו של התובע. הנתבעת השנייה, הפניקס, ביטחה את הרכב שפגע בתובע. בית המשפט מצא כי רכבו של התובע לא היה מעורב בתאונה משום שלא היה "משומש". התובעת טרם פתחה את דלת הרכב ופעולות ההכנה שנקטה טרם כניסתה לרכב לא היוו "שימוש" כהגדרתו בחוק. כמו כן, רכבו של התובע חנה במקום מותר ולכן לא ניתן היה לראות בו חניה שלא כדין. לפיכך, התאונה לא הגדירה כ"תאונת דרכים" הנוגעת לרכבו של התובע, ואיילון נמחקה מהתביעה. הפניקס לבדה הייתה אחראית לפיצוי התובע. בית המשפט פירט את נזקי התובע, לרבות הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, כאב וסבל, נסיעות והוצאות וסיוע לצד ג', שהסתכמו בכ-253,000 ₪, לצד שכר טרחת עורך דין והוצאות.