רע"א 58386-02-21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לדחות בקשה לביטול פסק דין. פסק הדין המקורי ניתן בהיעדר הגנה מצד המערער. הערעור קיבל רשות לשמיעה, שכן פסק הדין בערכאה נמוכה יותר היה סופי, אך בסופו של דבר לא צלח. העניין המרכזי היה שהמערערת לא עמדה בדרישות הפרוצדורליות בכך שהגישה את הבקשה לקציבת פסק הדין שנים מחוץ לזמן. המערערת טענה כי יש לבטל את פסק הדין מתוך צדק או על פי שיקול דעתו של בית המשפט, אך בית המשפט מצא כי הבקשה לא הוגשה בתוך 30 הימים הנדרשים, ואף לא ביקשה המערערת הארכת מועד. האזהרה על פסק הדין פורסמה ונחתמה עוד בשנת 2013. חתימת המערער על האזהרה לא הייתה שנויה במחלוקת, ובית המשפט מצא כי טענת המערער כי לא זכר את המסירה אינה סיבה מוצדקת לביטול פסק הדין. בית המשפט שקל גם את הסוגיות הראייתיות שנגרמו בשל השיהוי הממושך, ואת חוסר המעשיות של קיום שימוע בגין תאונה שאירעה למעלה מעשור קודם לכן. משכך, דחתה ערכאת הערעור את הערעור, אישרה את פסק הדין המקורי, ביטלה את הקפאת ההליכים, הורתה למערערת לכסות את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דינו וחילטה את הערבות. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים, ביום 18.5.2021.