עת"מ 1224/05

תקציר

העתירה הוגשה בפברואר 2005 לביטול חוב ארנונה בסך של כ-364,000 ₪ שהוטל על נכס שירשה העותרת מאמה. ראשיתו של החוב בתקופה שבין מאי 1993 לאפריל 1999. העותרת טענה כי החוב התיישן וכי דחיית תביעה אזרחית נלווית בגין חוסר מעש מצד העירייה צריכה למנוע ממנה לנקוט בהליכי גבייה מנהליים. העירייה טענה מנגד כי לדחיית התביעה האזרחית אין כל השפעה על יכולתה לפתוח בהליכים מנהליים וכי תקופת ההתיישנות אינה חלה על הליכים אלה. בית המשפט מצא צדק עקרוני בעמדות העירייה, אך הגיע למסקנה כי התנהלות העירייה מעידה על חוסר תום לב והגינות מינהלית. זאת, בשל "מדיניות הזיגזג" של העירייה, לפיה הליכי גבייה מנהליים ואזרחיים נמשכו כתריסר שנים, אשר פגעה שלא לצורך בעותרת. בעקבות זאת קיבל בית המשפט את העתירה והורה לעירייה לעצור את הליכי הגבייה המנהלית. פסק הדין הדגיש את חובתן של רשויות ציבוריות לנהוג באזרחים בהגינות ובתום לב, במיוחד כאשר הן משתמשות בסמכויותיהן לגביית חובות.