עב"ל 19817-08-11

תקציר

פסק הדין בוחן את תפקידה של הוועדה הרפואית לעררים בקביעת דרגת הנכות הנובעת מפגיעה בעבודה, כמפורט בסעיפים 118 ו-120 לחוק הביטוח הלאומי. הוא מדגיש את תהליך ההחלטה אם נכות נובעת מתאונת עבודה או מחלת מקצוע ומדגיש את הפרטים של הערכת תנאים קודמים. על פי הלכת מרגוליס, ניכוי בגין תנאים קיימים יכול להתבצע רק אם יש ראיות חותכות לקיומו של מצב כזה לפני האירוע הקשור לעבודה, דבר המצביע על תהליך הערכה מורכב למצבים כמו מחלות מקצוע המתפתחות לאורך זמן. במקרה דנן, טענה המערערת כנגד ניכויים בגין אחוזי נכות המיוחסים לעישון, שכן אלה חורגים מקריטריון "המצב הקודם". פסק הדין תומך במערערת וקובע כי המצב שהוכר כמחלת מקצוע אינו נחשב לתנאי קיים. עם זאת, הוועדה נדרשת להעריך את מידת הנכות הקשורה לעבודה לעומת גורמים אחרים, כגון עישון, ולהבהיר את החלטתה בהסברים מפורטים. התיק מוחזר לוועדה להערכה מחודשת של נכותו של המערער עקב מחלת המקצוע, בהתחשב בגורמים שאינם קשורים לעבודה. עוד עולה מפסק הדין כי ייתכן שהמוסד לביטוח לאומי יצטרך לעדכן את טפסי הוועדה כך שישקפו טוב יותר ליקויים חלקיים הנובעים מגורמים שאינם קשורים לעבודה.