רע"א 1138/12

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לסילוק על הסף על סמך חוות דעת מומחה במקרה של תאונת דרכים ואירועים שהתרחשו בעקבותיה. בית המשפט הגיע למסקנה כי חוות דעתו של המומחה חרגה מהסמכות המוקנית בחוק הפיצויים ובתקנותיו, במיוחד כאשר דן ברשלנות הנטענת של המשיב ובניסיון התאבדות הקשור לאירוע הצתה. המומחה העז לעסוק בעניינים מעבר לנושאים רפואיים, שהיו שנויים במחלוקת בין הצדדים ולא התבססו על ראיות מקיפות. למרות שהיו סעיפים שעלולים למחוק חלקים בעייתיים בחוות הדעת, בית המשפט קבע שזה לא ימנע הטיה פוטנציאלית ואישר את ההחלטה הקודמת לפסול את חוות הדעת. ההחלטה מדגישה שמירה על היעדר משוא פנים בחוות דעת מומחים ומציעה להנחות מומחים באופן ברור לגבי המנדט שלהם להימנע מסוגיות דומות. תוך הכרה בכך שהמומחה פעל בתום לב, פסק הדין מדגיש את הצורך באובייקטיביות ואת הפוטנציאל לעיוות דין. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את הערעור והורה על הוצאות נגד המבקש, תוך שהוא מדגיש כי יתרת השפעתה של חוות הדעת עלולה לפגוע בעניינו של המשיב. הדבר מדגיש את הצורך של מומחים להישאר בטווח המוגדר שלהם כדי לשמור על שלמות ההליכים המשפטיים.