בש"פ 11040/03

תקציר

נגד שלושה מערערים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע שוד אלים בנסיבות מחמירות ושהייה שלא כדין בישראל. בית המשפט המחוזי בירושלים הגיש נגדם כתב אישום בגין גניבת מחפרון ביום כיפור והסעתו לשטח הרשות הפלסטינית. המערערים נעצרו במוסך ברשות הפלסטינית, ובעל המוסך אישר כי הביאו לשם את המחפרון הגנוב. בתחילה הכחישו המערערים כל מעורבות, אך בהמשך טענו כי אדם אחר ביקש מאחד מהם לנהוג במחפרון. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרם עד תום ההליכים, והמערערים ערערו על החלטה זו. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, והסכים כי קיימות די ראיות לכאורה נגד המערערים כדי להצדיק את מעצרם. מהראיות עולה כי המערערים היו מעורבים בשוד וכי הם הביאו את המחפרון למוסך. זאת ועוד, חומרת הפשע וסכנת בריחתם של המערערים הצדיקו את המשך מעצרם. בית המשפט הכיר בכך שמגורים ברשות הפלסטינית אינם צריכים לשלול באופן אוטומטי את האפשרות של חלופת מעצר, אך סבר כי החלופות המוצעות אינן מספיקות כדי להבטיח את שלום הציבור. בית המשפט העליון קיבל את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מדגיש כי שהותם של המערערים במעצר בית לא תגשים את מטרת המעצר, ודחה את הערעור.