ת"א 150/04

תקציר

טענת התובע בדבר מצג שווא רשלני כלפי הנתבעים, בדבר רכישת חלקת קרקע, נדחתה על ידי בית המשפט. ההחלטה התבססה על מספר גורמים. ראשית, עילת התביעה בגין מצג שווא רשלני התרחשה ביום הייצוג, שהיה לפני רכישת המגרש, וחלפה תקופת ההתיישנות. שנית, המידע הרלוונטי עמד לרשות התובעת, ממנו עולה כי השלמת החלקה חייבה רכישת מגרש סמוך, והתכנית אינה מייצגת בעלות של העירייה על הקרקע הסמוכה. גם היתרי הבנייה שניתנו לחלקה לא היוו מצגי שווא, שכן הם ציינו את הצורך בתכנית איחוד וחלוקה והפנו למינהל מקרקעי ישראל. בנוסף, המידע הלא מדויק היחיד היה אחוז ההפקעה הנקוב במסמך, שהתובע יכול היה לאמת בקלות ולא טען כי הוטעה על ידו. יתר על כן, השופט ציין כי לתובע עשויה להיות תביעה נפרדת לפיצויי הפקעה, אשר עשויה להיות עדיין תקפה, שכן הזכות לפיצויים מתגבשת עם מסירת החזקה בפועל. אלא שטענה זו לא הייתה חלק מההליך הנוכחי. השופט הגיע למסקנה כי לתובע לא הייתה עילת תביעה בגין מצגי שווא וכי כל עילת תביעה פוטנציאלית פקעה זה מכבר. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.