ת"א 20880-09-14

תקציר

התובעים, בעלי בית מגורים שנרכש מהנתבעת, הגישו תביעה כספית בסך 196,442 ₪ כנגד הנתבעת בגין ליקויי בנייה, ובראשם רטיבות בחלקים שונים בבית. סוגיה זו נדונה גם בתביעה קודמת בין הצדדים, שהסתיימה בהסכם המחייב את הנתבעת לבצע תיקונים ולקחת אחריות עליהם. עם זאת, התיקונים לא צלחו, מה שהוביל לתביעה הנוכחית. התובעים טענו כי הנתבעת סירבה לתקן את יתר הפגמים למרות בקשות רבות. הנתבע טען כי התובעים מיהרו להתדיין מבלי לאפשר לנתבעת להתייחס לנושאים וכי התביעה הנוכחית היא ניסיון להתעשרות שלא כדין. בית המשפט מינה מומחה שזיהה בעיות רטיבות קשות והעריך את עלויות התיקון ב-167,542 שקל. בקשות התובעים לפיצוי נוסף כללו 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש ו-9,000 ₪ עבור דיור חלופי במהלך התיקונים. הנתבעת טענה כי התובעים לא נתנו להם הזדמנות הוגנת לתקן את הפגמים וכי הנושאים טופלו בתביעה הקודמת או שמדובר בפגמים גלויים שהיה צריך לזהותם קודם לכן. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וקיבל את טענותיהם וראיות המומחה. נפסק כי לנתבע ניתן זמן סביר לתקן את הליקויים אך לא עשה כן. כמו כן, התנהגותה של הנתבעת מעידה על חוסר תום לב, והתובעים היו זכאים לפיצוי מלא בגין התיקונים, עוגמת הנפש והוצאות המחיה במהלך השיפוצים. הסכום הכולל שנפסק לתובעים עמד על 160,368 ₪, מתוכם 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש ו-6,500 ₪ עבור דיור חלופי. בית המשפט גם הורה לנתבעת לשלם 15% מהסכום הכולל כשכר טרחת עורך דין. כל הסכומים חויבו בהפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל. לנאשם ניתנה זכות ערעור של 45 יום לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.