עתפ"ב 20688-08-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את ערעורו של המבקש על פסק דין קודם, שלא מצא בסיס לביטול צו הריסה מנהלי לאתר בנייה. שני הצדדים הסכימו להאריך את תוקפו של צו ההריסה ב-90 יום, אך המבקש לא הצליח להרוס את האתר בתוך פרק הזמן שהוסכם. הבקשה לעיכוב ביצוע נוסף הוגשה לאחר המועד המוסכם, דבר המלמד על חוסר תום לב של המבקש. זאת ועוד, המבקש לא עמד באמות המידה המחמירות שקבע המחוקק לטיפול בסוגיה הנפוצה של עבירות בנייה במדינה. על פי חוק התכנון והבנייה, בית המשפט אינו רשאי לעכב ביצוע צו הריסה אלא אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים עיכוב זה והפרת הבנייה אינה מסכנת את שלום הציבור. במקרה הנוכחי מדובר בהפרה ברורה של התכנית החלה, ובית המשפט אינו יכול לעכב באופן סביר את הביצוע עוד, במיוחד בהתחשב בכך שהליכי התכנון נמצאים בשלביהם הראשונים. יתר על כן, המבקש לא סיפק הצדקה מספקת או מסמכים תומכים ממקורות אובייקטיביים כדי להצדיק עיכוב נוסף. לאור נסיבות אלה, הבקשה נדחית, ובית המשפט מחליט להימנע מחיוב המבקש בהוצאות כלשהן, תוך יצירת תקדים למקרים דומים. פסק דין זה מחזק את כוונת החוק המתוקן לזרז את הליכי האכיפה ולמזער את קיומן של מבנים בלתי חוקיים.