עת"מ 23714-01-10
פסק-דין מנהלי תל-אביב-יפו
תקציר
המשיב ביקש לדחות את העתירה בנימוק של שיהוי, חוסר שפיות ושפיטה עצמית, דבר שבית המשפט לא קיבל. גם טענת המשיב בדבר חוסר הניקיון ושיקול הדעת העצמי של העותר לא ראתה סיבה מספקת לדחות את העתירה על הסף. העותר טען כי ההחלטה לשלול את תושבותו מהווה פגיעה בזכויותיו וכי הוא לא רכש את מעמד תושב הקבע שלו כעולה. השופטת, שרה גדות, מצאה כי נפלו פגמים בהתנהלות המשיב בשלילת תושבותו של העותר מבלי להציג את ההחלטות הרלוונטיות וללא קיום שימוע, במיוחד נוכח העובדה שחייו של העותר היו מרוכזים בישראל. גדות פסקה לטובת העותר, ביטלה את החלטת המשיב לשלול את תושבותו והורתה כי תינתן לעותר זכות שימוע. עניינו של העותר הוחזר למשיב והובטחה לעותר הזכות להציג טיעונים בכתב לפני הדיון. עוד קבעה גדות כי העותר לא יורחק או יוחזק במעצר עד 30 יום לאחר החלטת המשיב החדש.
חקיקה מקושרת
עת"מ 23714-01-10 אילאס ח'יו נ' שר הפנים, מנהלי (22.3.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.