ע"א 1432/90

תקציר

הערעור מערער על פסיקת בית המשפט המחוזי לפיה על תעשיות לחם הבגט לשלם למאיר רם 62,336 שקל בגין הפרת חוזה. החוזה העניק על הזכות הבלעדית למכור את מוצריו של לה ג'בנז בחנות שפתח בירושלים במשך חמש שנים. בית המשפט המחוזי מצא כי לה ג'בנז הפרה את ההסכם בכך שסיפקה מוצרים לחנויות מתחרות ברדיוס של 1,000 מטר, מה שגרם לירידה במכירות של און. לה ג'בנז ערער וטען כי שגה בית המשפט המחוזי בפרשנות החוזה, כי תניית הבלעדיות בטלה על פי תקנת הציבור ודיני התחרות, כי און לא הוכיח את הקשר הסיבתי בין ההפרה לבין הפסדיו, וכי סכום הפיצוי חושב באופן שגוי. ערכאת הערעור דחתה את הערעור, תוך שהיא מסכימה עם ממצאי בית המשפט המחוזי בדבר תנאי החוזה והפרתו. היא מצאה את סעיף הבלעדיות לחמש שנים סביר, בהתאם לפרקטיקה המסחרית, ולא מנוגד לתקנת הציבור או לחוקי התחרות. באשר לפיצוי, קבע בית המשפט כי היה מקום להתחשב בהשקעותיה של און בחנות, וכי הרווח ממכירת העסק אינו רלוונטי להפרת החוזה. עוד ציין בית המשפט כי לה ג'בנז לא הביא ראיות לכך שאון יכול היה להפחית את נזקיו, ובכך אישר את פסיקת בית המשפט המחוזי מבלי להתערב בסכום שנפסק. השופט שוחט הדגיש כי בית המשפט לערעורים ממעט להתערב בקביעות עובדתיות ובהערכות מהימנות של בית המשפט המחוזי.