ת"פ 18327-03-24

תקציר

הנאשם היה מעורב באירוע אלימות במשפחה שכלל עבירות של תקיפה פשוטה וגרימת נזק לרכוש וכן החזקת כמות קטנה של קוקאין. בהתחשב בקשר ההדוק בין העבירות, החליט בית המשפט לקבוע מתחם ענישה אחד, למרות שסעיף ההחזקה עשוי להיחשב כאירוע נפרד. הערכים המוגנים שנפגעו בתקיפה כללו את שלומו, כבודו וביטחונו של בן זוגו של הנאשם, כמו גם את שלוות נפשו של ילדם הקטין שהיה עד לאירוע, ואת שלמות התא המשפחתי. בית המשפט הכיר במידת הפגיעה הנמוכה כתוצאה מהאלימות, אך ציין את הבעיה של הנאשם בוויסות הכעס. בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, במדיניות הענישה ובנסיבותיו האישיות של הנאשם, קבע בית המשפט את טווח הענישה הראוי למאסר מותנה עד 15 חודשים. בקביעת עונשו של הנאשם, שקלה השופטת גורמים מקלים כגון גילו של הנאשם, הודאתו והעדויות החיוביות של המתלונן ובני משפחתו. השופט לקח בחשבון גם את השתתפותו של הנאשם בקבוצה טיפולית ואת הרושם כי ההליך המשפטי יצר הרתעה. עם זאת, השופט שקל זאת מול העבירה הדומה הקודמת של הנאשם וחוסר מחויבותו להליך טיפולי ממושך. בסופו של דבר, השופט החליט שלא להטיל מאסר, ולו לתקופה קצרה, לטובת מאסר על תנאי, מתוך אמונה כי הדבר יתמוך בצורה הטובה ביותר בסיכויי השיקום של המשפחה. החלטה זו הושפעה מעסקיהם המשותפים של בני הזוג, משתי בנותיהם הקטנות ומניסיונו העונשי הקודם של הנתבע. השופט הגיע למסקנה כי עונש מאסר על תנאי של חמישה חודשים, בשילוב עם עבודות שירות, ישיגו במידה מספקת את מטרות הענישה מבלי להכביד יתר על המידה על התא המשפחתי. הנאשם הוזהר כי כל הפרה של התנאים תגרור עונש חמור יותר.