ע"א 6576/05

תקציר

פסק הדין בתיק זה כרוך במספר סוגיות רכושיות בעקבות הליכי הוצאה לפועל נגד המערער בגין חוב. כונס הנכסים שמונה על ידי בית המשפט ביקש למכור דירה בבעלות משותפת של המערער ואחיו לצורך פירוק הסכם השיתוף. עם זאת, המערערים ביקשו להתייחס לדירה כמאוכלסת על ידי דיירים מוגנים וביקשו מספר הצהרות בדבר זכויותיהם בנכס, לרבות ריבית טובת הנאה מכוח שנים ודיירות מוגנת. בית משפט השלום דחה את טענותיהם, אך המערערים ערערו על החלטה זו. השאלה המרכזית הייתה האם לערכאה נמוכה יותר יש סמכות לדון בתיק והאם בקשות המערערים תקפות. ערכאת הערעור הסכימה כי בית משפט השלום נעדר סמכות לדון בתיק וכי צודקים המערערים בטיעוניהם בעניין הדיירות המוגנת. נפסק כי בעלים משותפים אינם יכולים לתבוע טובת הנאה בנכס, שכן זכויותיו של כל בעלים משתרעות על הדירה כולה. זאת ועוד, השימוש בנכס על ידי המערערים לא פגע בזכויותיו של בעלים כלשהו ונעשה ברשות, דבר השולל אף הוא את האפשרות לזכות בטובת הנאה. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה כי שגה בית משפט השלום בכך שלא התייחס לטענת הדיירות המוגנת והחזיר את התיק לבית משפט השלום לדיון נוסף והכרעה בנקודה זו, לצד כל הקביעות הנדרשות בדבר דיור חלופי ורכישת חלקו של המערער בדירה על ידי אחיו. עוד נקבע בהחלטה כי הוצאות הערעור יידונו על ידי בית משפט השלום בפסק דינו וכי על הצדדים להפנות את טענותיהם בעניין הבטחת ההוצאות לערכאה הנמוכה יותר. לפיכך התקבל הערעור באופן חלקי, והתיק יחזור לבית משפט השלום להמשך מתן פסק דין.