ת"א 39159-10-16

תקציר

בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לטובת מדינת ישראל - רשות הפיתוח בתביעה אזרחית שעניינה פיצוי מקרקעין בגין מגרשים בבעלות עזיז אל-כרים. בית המשפט דחה חלק מתביעת התובעים (עזיז עלי עבד אלכרים ואחיו) בשל התיישנות. החלקות המדוברות, הממוקמות בכפר דמון, הוענקו לאפוטרופוס לנכסי נפקדים לאחר שהכפר ננטש ונכבש על ידי כוחות צה"ל בשנת 1948. הבעלים המנוח, עלי קאסם עבד אל-כרים, ביקש פיצויים ממינהל מקרקעי ישראל בשנת 1994, אך נפטר זמן קצר לאחר מכן. בית המשפט קבע כי הזכות לקבלת פיצוי כספי בגין החלקות קמה עם הוצאת תעודת שחרור על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים בשנת 1995. נפסק כי זכות זו כפופה לתקופת התיישנות של שבע שנים, אשר פקעה. בית המשפט דחה את תחולתה של דוקטרינת הנאמנות הקונסטרוקטיבית במקרה זה, והבחין בינה לבין דיני ההפקעות. זאת ועוד, טענת התובעים כי זכויותיהם הן זכויות של יושר, המבוססות על יחסי אמון, לא התקבלה. השופט הגיע למסקנה כי טענת התובעים ביחס לחלקות הנ"ל קצובה בזמן ולא ניתן להמשיך ולדון בה. פסק הדין התווה גם צעדים פרוצדורליים לחלק הנותר של התביעה הנוגע לחלקה אחרת (חלקה 3 בגוש 18057), תוך קביעת לוח זמנים לתצהירי עדים וחוות דעת מומחים.