ת"א 52190-06-17

תקציר

התובעים, שהיו בעלי מבנה, השכירו קומה ממנו לנתבעת. לאחר סיום השכירות תבעו התובעים את הנתבעת על כך שלא החזיר את הקומה המושכרת למצבה הקודם, כפי שנקבע בהסכם השכירות. עם זאת, השופטת דחתה את התביעה לאחר שמצאה כי הנתבעת מילאה את התחייבותה להשיב את הנכס במצב בו היה בעת חתימת חוזה השכירות, בכפוף לבלאי סביר. יתר על כן, התובעים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להוכיח כי הנתבע היה אחראי לתיקונים כלשהם או כי נגרם להם נזק כלשהו. השופטת דחתה גם את דרישת התובעים לצו מניעה שיחייב את הסרת הגשר ושינויים שנעשו בחניון, שכן אלה נבנו לפני חתימת הסכם החכירה. גם חוות דעת המומחים שהגישו התובעים נמצאה בלתי אמינה. לבסוף קבע השופט כי התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין ליקויים ברכוש המשותף, שכן הם אינם הבעלים של הבניין כולו. לפיכך נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לשלם לנתבעת הוצאות בסך 45,000 ₪.