ע"ב 2788/98

תקציר

הנתבעת, מועצה דתית שהוקמה על פי הדין העברי, בחרה בתובעת לתפקיד סגנית היו"ר בשנת 1987. התובע כיהן בתפקיד זה עד שנת 1993, תחילה תחת המועצה ולאחר מכן תחת "ממונה" שמונה על ידי שר הדתות לפקח על תפקידי המועצה. הנציב פיטר והעסיק מחדש את התובע כעובד במהלך כהונתו. תביעתו של התובע לפיצויי פיטורים, דמי הבראה ופדיון ימי חופשה נדחתה על ידי הנתבע בטענה שכנבחר ציבור הוא אינו יכול להיחשב בו זמנית כעובד. בית המשפט פסק לטובת התובע וקבע כי למרות תפקידו כחבר מועצה, התובע הועסק על ידי הממונה ועבד תחת פיקוחו בתקופת כהונתו של האחרון. לכן, לא היה ניגוד עניינים שיפסול אותו מלהיות עובד. בית הדין קיבל גם את טענת התובע כי העסקתו הופסקה על ידי המועצה בשנת 1993, מה שזיכה אותו בפיצויי פיטורים, פדיון חופשות ודמי הבראה בגין שירותו בשנים 1989-1993. לתובעת נפסקו תשלומים אלה, בצירוף הוצאות וריבית, אפשרות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה.