ע"א 695/79

תקציר

ענייננו נסוב סביב שני שיקים בסך כולל של 481,000 ל"י שלטענת המשיב מס' 1 ישולמו על ידי המערער והמשיב מס' 2 בסולידריות. בית המשפט המחוזי הורה למשיבים מס' 2 ו-1 לשלם סכום זה. ערעורו של המשיב מס' 2 נדחה משום שלא מילא אחר הצו בדבר מתן בטוחות. המערערת, שלא הייתה מוסמכת לחתום על שיקים מטעם המשיבה מס' 1, מלכ"ר, חתמה על השיקים הנדונים. החתימות, לרבות חתימת הבל אחת, לא חייבו את המשיב מס' 1. בית המשפט קבע, כי המשיב מס' 2 שימש כשלוחה של המשיב מס' 1 בעת שקיבל הלוואה מהמשיב מס' 1 באמצעות המשיב מס' 2 ועל כן היה על המשיב מס' 1 לשלם את הסכום הנתבע. בא כוח המערער צירף שלא כדין פסק דין מתיק אחר כדי לתמוך במהימנותם. בית המשפט העליון דחה את הערעור ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע, כי תביעתו של המשיב מס' 1 יכולה להתנהל על בסיס עסקת ההלוואה הבסיסית, ללא קשר לחתימות המזויפות על השיקים. בית המשפט אף הבהיר את חוקיות צירוף פסקי הדין החיצוניים, דחה את בקשת המשיבה מס' 2 להפעיל את סמכותה לפי תקנה 423, והורה למערערת לשלם את הוצאות המשיבים.