ח"א 2016/01

תקציר

המבקשת, גרנות, מייצגת כ-40 קיבוצים ומושבים, ומבקשת לבטל מספר סעיפים בחוזה החכירה בין מינהל מקרקעי ישראל לבין הקיבוצים, בטענה כי סעיפים אלה מפלים לפי חוק החוזים האחידים. הסעיפים המדוברים מעניקים למינהל סמכות חד צדדית לשנות את דמי החכירה ותנאיה, להקטין את השטח המושכר ולסיים את החכירה אם חל שינוי בייעוד הקרקע, בין היתר. המשיבים טוענים כי סעיפים אלה משרתים את תכלית יישום מדיניות המקרקעין של הממשלה ואין לראות בהם מפלים. בית המשפט מסכים עם המשיבים כי הסעיפים משרתים בראש ובראשונה מטרה ציבורית ואינם אמורים להיטיב עם המינהל מבחינה כספית, ולפיכך אינם מהווים אפליה, למעט שינויים מסוימים שיש לבצע בסעיפים הנוגעים לדמי שכירות ולהליך פינוי לאחר סיום חוזה. פסק הדין דן גם בתחולה בדיעבד של שינויים אלה על חוזים קיימים, ומחליט כי יש לחול, למעט חריגים מסוימים, על חוזים שנכרתו לפני מועד פסק הדין. שני הצדדים פטורים מנשיאה בהוצאות הצד השני.