ה"פ 26318-11-12

תקציר

בית המשפט מצא כי לתובע, מנהל אמן, הייתה זכות בלעדית לשווק את הופעותיו של הנתבע, אמן, על פי חוזה שנחתם ביניהם. החוזה חל על כל סוגי המופעים, לרבות הופעות ציבוריות ופרטיות כאחד, ולא הוגבל למגזר הציבורי כפי שטענה הנתבעת. המנהלת לא הפרה את החוזה בכך שלא שיווקה מספיק את הופעותיה של האמנית, שכן הראיות הראו כי היא עשתה מאמצים ניכרים בעניין זה. מנגד, האמן הפר את החוזה בכך ששיווק את הופעותיו באמצעות אנשים אחרים, לרבות אחיו, ושלח הודעת ביטול שלא כדין למנהל. עם זאת, בית המשפט סירב לאכוף את החוזה בשל יחסי האמון הפגומים בין הצדדים, שהקשו על קיום ההסכם. לפיכך, טענת האמן כי המנהל הפר את ההסכם התקבלה בחלקה. המנהל היה זכאי לקבל את כל המסמכים והחשבונות הנוגעים להתקשרויות האמן שנעשו מחוץ לתחום ההסכם, וכן תצהיר מפורט על הכנסות האמן בתקופת החוזה. בקשת המנהל לצו מניעה שיאסור על האמנית לעסוק במופעים מחוץ להסכם נדחתה כמיותרת, וגם תביעתה לסעד כספי נדחתה מאחר שלא הוגשה עתירה. לבסוף, כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, אך האמן ואחיו חויבו לשלם למנהלת 20,000 שקל כפיצוי על הוצאותיה המשפטיות.