בר"ע 23699-06-16

תקציר

חברה ישראלית שמשרדו הרשום והמפעל שלה ממוקמים בגדה המערבית העסיקה תושבי הרשות הפלסטינית ועומדת כעת בפני תביעה שהגישו עובדים לשעבר בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. החברה המעסיקה עתרה להעביר את הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, בטענה כי במחוז תל אביב מתקיימות מספר פעילויות עסקיות משמעותיות. העתירה נדחתה. לאחר מכן הגישה החברה בקשה לחופשה כדי לערער על ההחלטה, שנדחתה גם על ידי בית הדין הארצי לעבודה. בית המשפט פירש את תקנה 3(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), הקובעת את סמכות השיפוט המקומית במקרים כאלה, וקבע כי הפעילות העסקית המשנית של החברה במחוז אחר אינה מקנה סמכות מקומית לבית הדין לעבודה באותו מחוז. התקנה, שמטרתה להקל על העובדים את התהליך, מגדירה את מקום העבודה או הביצוע כתחום השיפוט העיקרי. רק אם אין סמכות מתאימה לפי התקנות ניתן להגיש תביעה לכל בית משפט אזורי, כמו במקרה זה. עוד ציין בית המשפט כי אם הוגשה תביעה לבית משפט אזורי לפי תקנה 5, יוכלו בעלי הדין לבקש בהמשך את העברת הדיון לבית משפט אזורי אחר מטעמי נוחות. המבקשים חויבו בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪.