ע"א 1233/07

תקציר

בפסק דין זה הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום בהרצליה לדחות את בקשת המערער לחופשה להתגונן בתביעה כספית. המשיב, שהעסיק את המערערת כעורך דינה, דרש את השבתם של כספי נאמנות בסך 234,000 ₪ שהפקידה בידיו. עם זאת, טען המערער כי קמה לו זכות לעכב כספים אלה כבטוחה לתשלום שכר טרחתו, אשר היו נשוא הליך נפרד שאינו קשור לקרנות הנאמנות. בית משפט קמא פסק לטובת המשיב, מה שהוביל לדחיית בקשתו של המערער להיתר הגנה ולמתן פסק דין לטובת המשיב. לאחר בחינת התיק, מצא ערכאת הערעור טעות בקביעתו העובדתית של בית משפט קמא כי כספי הנאמנות התקבלו לפני חתימת הסכם שכר הטרחה. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי הכספים התקבלו לאחר חתימת ההסכם, מה שאומר שיש קשר בין קרנות הנאמנות לבין התביעה לדמי שכירות. לפיכך, לא ניתן לשלול בשלב זה את טענת המערערת כי הכספים היו חלק מעסקה אחת. משכך, התקבל הערעור, פסק דינו של בית משפט קמא בוטל, ולמערער ניתנה רשות להתגונן. לאחר מכן הוחזר התיק לבית משפט קמא לדיון נוסף, והמשיב חויב להשיב למערער את הוצאותיו בבית משפט קמא. בנוסף, חויב המשיב לשלם למערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.