תמ"ש 18205-05-24

תקציר

פסק הדין עוסק במורכבות המשפטית סביב הליכי פונדקאות המתנהלים בחו"ל ומדגיש את הצורך במסגרת משפטית מגובשת הנוגעת למקרים מסוג זה. הוא מדגיש את הפער בחקיקה ובפסיקה המחייבת בטיפול בפונדקאות תוך הסתמכות בעיקר על פרשנויות ותקדימים שיפוטיים. הטיעון המרכזי נסוב סביב הקשר הגנטי כבסיס העיקרי לקביעת ההורות, מושג המושרש עמוק בנורמות חקיקתיות ומשפטיות מקומיות ובינלאומיות. בית המשפט מתייחס למספר מקרים בהם ראיות גנטיות מילאו תפקיד קריטי בקביעת אבהות ולידה, גם כאשר הפונדקאות התרחשה מחוץ לישראל. למרות הפקיעה הפרוצדורלית לקביעת הורות לפי קשר גנטי, פסק הדין נשען על שמירה על עקביות עם הפרשנויות המוקדמות יותר שקשרו בין מעמד הורי להוכחה גנטית. בית המשפט מותח ביקורת על השרירותיות לכאורה של הפסקת הנורמות שנקבעו לאחר פקיעת תוקף פרוצדורלית ללא שינוי חקיקה, וקובע כי הדבר ישבש את היציבות המשפטית ויסתור את טובת הילד. פסק הדין מבקש התערבות חקיקתית ליצירת מסגרת ברורה ומחייבת, אך עד אז מאשר את הקשר הגנטי כבסיס תקף לפסקי דין הצהרתיים בעניין מעמד הורי. בית המשפט פוסק לטובת המבקשים, ומעניק פסק דין הצהרתי המכיר ביולדה של האם על סמך בדיקה גנטית, המתיישב עם קביעות קודמות שניתנו לגבי אבהות. ההחלטה מדגישה את חשיבות היציבות, הוודאות המשפטית והדבקות בטובת הילד, תוך התייחסות לחששות של שוויון ואי אפליה בין אמהות לאבות בהקשרים של פונדקאות. יתר על כן, הדיונים מדגישים את תפקידן של אמנות בינלאומיות להתמודד עם השלכות רחבות יותר, ומדגישים שוב את הצורך בפעולה חקיקתית מגיבה לאור השכיחות הגוברת של הסדרי פונדקאות בינלאומיים. בית המשפט מסיים בכך שהוא מורה למשיבה לשלם הוצאות למבקשים ומאפשר את פרסום פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים.