עת"מ 26217-07-18

תקציר

העותרת, אינגה אורן, היא גרושה המגדלת שתי בנות ומתקשה לפרנסן. היא שכרה דירה בעזרת משרד השיכון וקיבלה סיוע בשכר דירה למשך שנתיים. כשביקשה לחדש, סירב המשרד, בהסתמך על דו"ח חוקר שטען כי קיבלה תמיכה כספית נוספת. המשרד אימץ את הדו"ח וקבע כי הכנסתה של גב' אורן עברה את רף הסיוע בשכר דירה. נמצאו אי התאמות בתאריכים ובתוכן הדו"ח. השופט הורה למשרד להגיש הבהרות, והתברר כי טענותיה של העותרת בנוגע להכנסותיה היו מדויקות. השופטת מתחה ביקורת על חוסר האמון של המשרד במבקשי הקצבאות ובבירוקרטיה הניצבת בפניהם. פסק הדין דן בזכות לקיום בכבוד ובחובתה של המדינה לספק רשת ביטחון. כמו כן נבחנה התמיכה המשפחתית והקהילתית כהכנסה, והשופט קבע כי המשרד אינו יכול להתחשב בתמיכה זו בעת קביעת הזכאות לסיוע בשכר דירה, במיוחד ללא מדד מוגדר של קיום אנושי בכבוד. העתירה התקבלה, והמשרד חויב לשלם לעותרת סיוע בשכר דירה מאוקטובר 2017 ועד סוף שנת 2021, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עורך דין.