תו"ב 47395-07-18

תקציר

הנאשמים הורשעו בהפרת הוראות שלטוניות, פגיעה במערכת התכנון ושימוש בלתי מורשה בקרקע, שיש בה סיכון למפגעים בשל היעדר היתרים ופיקוח. בית המשפט דחה את טענות הנאשמים כי כתב האישום נקב במועד אחד לביצוע העבירה, והגדיר אותה במקום זאת כעבירה נמשכת. השופטים דחו גם את הטענות בדבר שיהוי ואכיפה בררנית, וקבעו כי הן אינן נתמכות ואינן ראויות. חומרת העבירות, לצד היעדר מידע פיננסי מדויק על יכולות הנאשמים, הביאו את בית המשפט להטיל קנסות הנעים בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים. קנסות אלה נועדו להרתיע את הנאשמים מלהמשיך בהתנהגות הפוגענית. הקנסות נבנו עם אפשרות למאסר במקרה של אי תשלום. בנוסף, בית המשפט הורה לנתבעים לחתום על התחייבויות להימנע מהפרות עתידיות והוציא צו הפסקת שימוש במבנים המדוברים, החל מיום 1.4.2023, אלא אם כן השיגו הנתבעים את ההיתרים הנדרשים. השופטים גם הטילו קנס יומי על כל יום שבו נמשכה העבירה מעבר למועד גזר הדין, כאשר התעריף נקבע על 1,000 שקל ליום. העונשים שנגזרו על שלושת הנאשמים היו מגוונים, כאשר העונש הגבוה ביותר הוטל על הנאשם הראשון, קנס של 120 אלף שקל, לצד התחייבות לשלוש שנים בשווי 240 אלף שקל. על הנאשם השני, פנסיונר, הוטל עונש קל יותר, קנס של 40 אלף שקל או 120 ימי מאסר בפועל, והתחייבות לשלוש שנים בסך 80 אלף שקל. על הנאשם השלישי, שעבד בעסק אחר, נגזר העונש הקל ביותר, קנס של 10,000 שקל או 30 ימי מאסר בפועל, והתחייבות לשלוש שנים בשווי 20 אלף שקל. לכל הנאשמים ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי לוד מרכז בתוך 45 יום.