ת"א 17944-01-18

תקציר

השופטת החליטה כי הסכם ההלוואה בין התובעים לנתבעת 1 יישאר על כנו, שכן התובעים לא פרעו את סכום הקרן שלוו, ולא יהיה זה הגיוני לבטל את ההסכם. עוד קבע השופט כי אין הצדקה להטיל אחריות אישית על הנתבע 2, שכן החברה פועלת באמצעותו והוא חתם על ההסכם מטעמה. עם זאת, השופטת הסכימה עם התובעים כי הריביות שנקבעו בהסכם ההלוואה היו מופרזות ובלתי סבירות והגיעו ל-56.16% לשנה. לפיכך הורתה השופטת על הפחתת הריבית לריבית החריגה המקסימלית המשמשת את בנק לאומי לישראל בע"מ בסכומים דומים. על התובעים להגיש הצעה ללוח תשלומים מתוקן בתוך 30 יום, וכל תשלום שיבוצע בגין החוב יקוזז מהריבית המופחתת. השופטת החליטה כי לא יהיה צו להוצאות, שכן התביעה התקבלה בחלקה, והתנהלות התובעים אינה מצדיקה פיצויים לדוגמה. שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם, שכן טענת התובעים כנגד הנתבע 2 לא הייתה מוצדקת.