רע"א 1902/05

תקציר

המבקש, שנפגע בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה בחודש יוני 2002, ערער על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות את בקשתו למינוי מומחים רפואיים בהליכים נגד המשיבים. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי סביר להמתין לקביעת הנכות הרפואית הצמיתה של המוסד לביטוח לאומי לפני מינוי עדים מומחים. המבקש טען כי החלטת הערכאה הנמוכה מתעלמת מהתקופה הארוכה שחלפה מאז התאונה וכי אין לדרוש ממנו למצות את סעדיו מול המל"ל בטרם יפנה לבית המשפט. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי המבקש בחר לנהל את תביעותיו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר חייב אותו לתבוע תחילה פיצויים מהמל"ל. שופט בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, בקובעו כי הערכאה הנמוכה יותר לא שגתה בהפעלת שיקול דעתה. קביעת הנכות הצמיתה הייתה תלויה במצבו הבריאותי של המבקש, ויש לאפשר לנוהלי המל"ל לקיים את הקורס. עוד ציין בית המשפט כי המבקש יוכל לחזור לבית המשפט המחוזי אם המל"ל לא יקבע את נכותו לצמיתות בתוך זמן סביר. המבקש חויב בהוצאות שכר טרחת עורך הדין של המשיבים.