פש"ר 49752-07-11

תקציר

בית המשפט דוחה את טענות החייב ביחס לשתי תביעות נפרדות. ראשית, התביעה כנגד החלטת הנאמן בתביעת החוב מיום 14.10.2012 על סך 620,340 ₪ נדחית משום שהחייב לא התנגד להחלטת הנאמן טרם קבלתה, ובית המשפט לא יתערב בהליך קבלת ההחלטות של הנאמן לאחר שחלפה תקופה כה ארוכה (במקרה זה, שנתיים). גם פסק הדין בתובענה נגד נתבעים 1-3 אינו מצדיק שינוי סכום תביעת החוב שאושרה, מה גם שההכרעה בתביעת החוב ניתנה לפני פסק הדין בתובענה. החייב גם לא הצליח לשכנע את הנאמן כי תביעת החוב אושרה שלא כדין. שנית, גם הטענות העולות מפסק הדין בתובענה נגד נתבעים 1-3 נדחות. פסק הדין, שהושג בפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, חל רק על נתבעים אלה ולא על החייב, למרות שחבותו של החייב עשויה להיות קשורה. הדבר נתמך עוד יותר על ידי העובדה כי קיים עיכוב הליכים נגד החייב בשל הליך פלילי נפרד. גם הסכם הפשרה שהושג בין המשיב לבין נתבעים 5-8 בתובענה קובע במפורש כי הוא אינו חל על נתבעים 1-4 ולפיכך אינו פוטר את החייב מתביעת החוב המאושרת. לבסוף, בית המשפט מורה על דחיית בקשת החייב, אך מציע לנאמן להפחית את תביעת החוב שאושרה בכל סכום שקיבל המשיב מנתבעים אחרים, לאחר ניכוי הוצאות נלוות כפי שייקבע על ידי הנאמן. ההחלטה מועברת לצדדים, ולא נפסקו הוצאות.