רע"א 22303-03-19

תקציר

פסק הדין דן בחיסיון מסמכים שהוכנו לצרכים משפטיים. היא מבהירה את הפסיקה הקיימת בדבר החיסיון המוחלט של מסמכים כאלה, ומדגישה כי הם מוגנים גם אם הוכנו לפני תחילת ההליכים המשפטיים, כל עוד הם נשלטים על ידי המשפט הצפוי. הדברים נכונים לגבי דו"חות החקירה של קרנית ותוצאותיהם, שהוכנו לאחר שעלתה סבירות לנקיטת צעדים משפטיים. תכליתה של זכות זו היא להבטיח הכנה נאותה לניסויים מבלי לחשוש שהצד השני יגיש לחומרי הכנה. זכות זו חלה על כל המפלגות, כולל גופים ציבוריים כמו קרנית. פסק הדין דוחה את הטענה כי דוחות חקירה המשמשים בעקיפין בהליכים משפטיים, כגון לצורך הגשת הודעות צד שלישי, מצדיקים את חשיפתם. הוא מבחין בין כלל סוויסה, המתייחס לדחיית בדיקת מסמכים, לבין החיסיון המוחלט של מסמכי הכנה למשפט. מאחר שהמבקשת הצהירה כי לא תעשה שימוש בדו"חות החקירה, החלטתו של בית משפט קמא לחשוף אותם הייתה שגויה ולא תאושר, למרות שבא כוח המשיב כבר הגיע אליהם. בפסק הדין מודגש כי תיקון טעות זו נדרש חרף הימנעותו של המבקש מלבקש עיכוב ביצוע. לבסוף, הערעור מתקבל, והחלטת בית משפט קמא מתבטלת, תוך הבטחת חיסיון דוחות החקירה ותוצאותיהם. פסק הדין מחייב, ולא נפסקו הוצאות.