ע"א 11048/04

תקציר

שני ערעורים הוגשו בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בדבר גובה הפיצויים הראוי שיש לפסוק למערער שסבל מנכות תעסוקתית ונפשית מלאה בתאונת דרכים. למערער, השוהה בבית אבות, נפסק פיצויים משמעותיים על ידי בית המשפט המחוזי. עם זאת, הן המערער וקרוביו, והן המבטחים (המשיבים) סבורים כי הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי היה לקוי במובנים מסוימים, ומופרז במובנים אחרים. שופטי בית הדין לעררים מסכימים עם חלק מהביקורות על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וחולקים על אחרות. ראשית, בית המשפט מוצא כי נכון היה בית המשפט המחוזי לפסוק פיצוי עתידי בתשלומים תקופתיים, ולא כסכום חד פעמי, נוכח חוסר הוודאות לגבי תוחלת החיים של המערער. שנית, בית המשפט מסרב להתערב בהחלטתו הסבירה והמאוזנת של בית המשפט המחוזי לבסס את חישוב אובדן ההשתכרות על שכר חודשי ברוטו של 14,000 ₪. עם זאת, השופטים מסכימים עם המערערים כי הפיצוי בגין אובדן השתכרות לא צריך לכלול גם סכום נוסף בגין אובדן זכויות סוציאליות. עוד קובע בית המשפט כי יש להפחית את הניכוי החודשי בגין הוצאות מחיה שנחסכו מ-2,875 ש"ח ל-1,000 ש"ח בתקופה בה היה אמור המערער להשלים את לימודיו, והפיצוי החודשי בגין תקופה זו יגדל מ-3,310 ש"ח ל-4,310 ש"ח. סוגיה נוספת נוגעת לשכר הטרחה שנפסק. בית המשפט מוצא כי צדק בית המשפט המחוזי בגישתו לחישוב שכר טרחה זה, במיוחד נוכח חוסר הוודאות לגבי משך התשלומים התקופתיים העתידיים. החלטת בית המשפט המחוזי שלא לפסוק שכר טרחה מלא בגין הוצאות אשפוז מתקבלת אף היא, אם כי שכר טרחה בסך 15,000 ש"ח ראוי בהתחשב בנסיגתם הזמנית של המשיבים מנשיאה בהוצאות אלה. לצדדים נותר לחשב את הפיצוי בהתאם לקווים המנחים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, לרבות חילוקי דעות על חישוב הריבית. לפיכך, הערעורים מתקבלים בחלקם, והשופטים מסכימים כי אין לפסוק בהוצאות, בהתחשב בתוצאה.