בש"א 3557/04

תקציר

פסק דין זה עוסק בשלוש בקשות שהוגשו בתביעה בדבר הפרת חוזה להקמת משחטת חזירים. התובע, שהיה צד לחוזה, פנה לבית המשפט למתן פסק דין מקוצר, בקשה לסעד פיצול וצו עיקול זמני על מניות הנתבע ורכושו. הנתבעת הגיבה בבקשה למחיקת הכותרת, בטענה כי אין לדון בתביעה בהליך מקוצר. בית המשפט מתייחס תחילה לשאלה האם יש לתובע זכות תביעה, ומגיע למסקנה כי מאחר שהחוזה מקנה לתובע זכות לדרוש ביצוע, הוא בעל הדין הנכון. לגופה של התביעה, בית המשפט מוצא כי החוזה אכן מחייב את הנתבעת להביא מספר מינימלי של חזירים לשחיטה בכל חודש, אך הסנקציות בגין הפרות מוגבלות להפחתת מספר החזירים שהנתבע יכול היה לשחוט בחודש שלאחר מכן. עוד קובע בית המשפט כי תביעת התובע לפיצויים אינה בסכום קצוב כנדרש בחוק לפסק דין מקוצר, שכן היא תלויה במספר משתנים. לפיכך, בית המשפט מוחק את כותרת פסק הדין המסכם ומורה לדון בתובענה בהליך רגיל. בקשת התובע לסעד פיצול נדחית על הסף, וכן משום שהסעד הכספי המבוקש אינו ניתן לחלוקה. לבסוף, הבקשה לצו עיקול זמני נדחית, שכן בית המשפט לא שוכנע כי צו כזה נחוץ, נוכח היעדר ראיות למצוקתו הכלכלית של הנתבע והשיהוי של התובע בהגשת התביעה. בנוסף, לא ניתן לצרף את מניות הנתבעת שכן העברתן כפופה לאישור הדירקטוריון וזכות הסירוב הראשונה של יתר בעלי המניות – תנאים שלא התקיימו. ככלל, בית המשפט מוצא כי סיכויי ההצלחה של התובע אינם גבוהים, ומסרב להטיל עיקול זמני שעלול לפגוע ברכושו של הנתבע.