ה"פ 30340/97

תקציר

פסק הדין דן בתביעת הפטור מארנונה של חברה המחזיקה בזיכיון לפי פקודת אמנות הנפט. התביעה נדחית שכן הוראות הפטור שבפקודה מפורשות באופן מצמצם וקרקעות החברה מצויות מבחינה גיאוגרפית בתחום סמכותה של הרשות העירונית המשיבה. החברה נדרשת לשלם ארנונה כמו כל בעל נכס אחר, שכן התועלת הכלכלית מפעילותה אינה בהכרח גדולה יותר ממפעלים אחרים. פסק הדין דן גם בהתיישנות על חובות ארנונה וקובע כי המבקש יכול להעלות טענה זו באופן מהותי גם אם הוא תובע פורמלי. הימנעותה של הרשות המקומית המשיבה מלדרוש ארנונה לפני שנת 1997 מהווה טעות המונעת ממנה לדרוש ארנונה בגין שנים קודמות. טעות זו נובעת מההנחה המוטעית של הרשות כי המבקש היה פטור מארנונה, והיא מסווגת כטעות משפטית או יסודית שלא ניתן לחזור עליה. כמו כן, מחדל הרשות גרם נזק למבקש בכך ששלל ממנו את זכות ההתנגדות והערעור, וגם חישובי החברה ופעילותה נפגעים. לפיכך, הרשות המקומית יכולה לגבות ארנונה רק משנת 1997 ואילך, וכל צד יישא בהוצאותיו.