בע"מ 18340-09-24

תקציר

**ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור בע"מ 18340-09-24** **מבוא** החלטת כבוד השופט נעם סולברג בבקשת רשות ערעור זו, ניתנה על רקע ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה. ערעור זה התקבל, ופסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בוטל, בעיקר בשל קביעה כי ניתן בחוסר סמכות עניינית ובשל מתן סעד שלא התבקש. המבקש, אשר פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה היה לטובתו, הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, בטענה כי עניינו מעלה שאלות עקרוניות הנוגעות לסמכות בית המשפט לענייני משפחה ומועד העלאת טענת חוסר סמכות. **ניתוח המשפט והדגשת עקרונות משפטיים** 1. **סמכות עניינית והעלאת טענת חוסר סמכות:** * **עיקרון מרכזי:** סמכות עניינית היא תנאי יסוד להליך משפטי תקין. בית משפט הפועל בחוסר סמכות עניינית, כוחו בטל. * **הבחנה לעניין 'בני זוג':** המבקש טוען כי מקום שבית המשפט לענייני משפחה מגיע למסקנה כי הצדדים אינם "בני זוג" כהגדרתם בחוק, יש בכך כדי לשלול את סמכותו העניינית. טענה זו נוגעת לפרשנות החוקים המגדירים את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, ובפרט חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, וחוק בית משפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. * **מועד העלאת טענת חוסר סמכות:** המבקש מעלה גם שאלה בנוגע למועד האחרון שבו ניתן להעלות טענה לחוסר סמכות עניינית. באופן כללי, טענת חוסר סמכות עניינית ניתן להעלות בכל שלב של ההליך, אף אם לא הועלתה בשלבים מוקדמים. עם זאת, בית המשפט עשוי להפעיל שיקול דעת ולהימנע מלקבל טענה כזו אם הועלתה בשיהוי ניכר והצד שכנגד הסתמך על ההליך. 2. **"זעקת ההגינות" ומתן סעד שלא התבקש:** * **הבעיה בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה:** פסק הדין של בית המשפט המחוזי הדגיש שבית המשפט לענייני משפחה נתן הכרעה בשאלת תוקפו של הסכם בעל-פה, בניגוד למרשם, וכן הכריע בקיומה של "זעקת ההגינות", וזאת מבלי שהטענות הללו הועלו על ידי הצדדים או היו חלק מגדרי המחלוקת בכתבי הטענות. * **עיקרון התקינות הפרוצדורלית:** בית משפט מחויב לדון במחלוקות כפי שהן מוצגות בפניו על ידי הצדדים במסגרת כתבי הטענות. מתן סעד שלא התבקש, או הכרעה בנושאים שלא הובאו לדיון, מהווה חריגה מסמכות ומפגימה בתקינות ההליך. * **"זעקת ההגינות":** מדובר בדוקטרינה משפטית שקמה במקרים חריגים, כאשר התנהלות אחד הצדדים מביאה ליצירת מצב בלתי צודק באופן קיצוני, עד כי אין להשלים עם תוצאה זו מכוח עקרונות היסוד של המשפט. אולם, גם דוקטרינה זו נתונה לפרשנות ואינה ניתנת ליישום באופן אוטומטי. 3. **התערבות בית המשפט העליון (רשות ערעור) – שאלות תיאורטיות:** * **תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018:** תקנה זו מאפשרת לבית המשפט לדחות בקשת רשות ערעור ללא צורך בתשובה, אם מצא כי הבקשה נטולת סיכוי או שאין מקום לדון בה. * **הבחנה בין הכרעה מהותית להכרעה פרוצדורלית:** השופט סולברג קובע כי גם אם המבקש צודק בטענותיו העקרוניות לגבי סמכות בית המשפט לענייני משפחה, אין בכך כדי לשנות את התוצאה הסופית בעניינו. זאת, מכיוון שבית המשפט המחוזי קבע שבית המשפט לענייני משפחה הכריע בשאלות שלא נטענו, וקביעה זו כשלעצמה הצדיקה את קבלת ערעור המשיב וביטול פסק הדין. * **הלכת "שאלות תיאורטיות":** בית המשפט העליון נוטה שלא להכריע בשאלות משפטיות שהכרעה בהן אינה נדרשת להשפעה על התוצאה האופרטיבית של התיק. במקרה זה, הדיון בסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה הפך, לשיטת בית המשפט העליון, ל"תיאורטי" לאור העובדה שפסק הדין בוטל מטעמים פרוצדורליים. * **"גלגול שלישי":** השופט מציין כי מדובר ב"גלגול שלישי" (בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי). ככלל, בית המשפט העליון נוטה למעט בהתערבות ב"גלגול שלישי" אלא אם כן קיימת נסיבה חריגה ביותר. 4. **היעדר חשש לעיוות דין:** * השופט מציין כי גם אין חשש לעיוות דין. משמעות הדבר היא שביטול פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, על אף שניתן לטובת המבקש, אינו מונע ממנו את האפשרות לקבל סעד ראוי בהמשך הדרך, שכן המחלוקת תוחזר לדיון בבית המשפט המוסמך, או שתתברר במסגרת תביעה חדשה. **חידושים משפטיים (במידה וקיימים)** במקרה זה, עיקר ההחלטה אינה מתבססת על חידוש משפטי, אלא על יישום של עקרונות משפטיים קיימים. עם זאת, ניתן לראות מספר דגשים: * **הבחנה מהותית בין סמכות עניינית לבין טענת סף פרוצדורלית:** השופט מבהיר כי גם אם קיימת שאלה עקרונית חשובה בנוגע לסמכות, אם החלטת הערכאה הראשונה פסולה מטעמים פרוצדורליים מובהקים (מתן סעד שלא התבקש), הרי שהדיון בשאלות העקרוניות הופך תיאורטי ובית המשפט העליון לא יידרש לו. * **הדגשת יעילות הדיון:** ההחלטה ממחישה את גישתו המעשית של בית המשפט העליון, המבקש להימנע מדיונים ב"שאלות תיאורטיות" כאשר אין בהם כדי להשפיע על התוצאה הסופית. הדבר נועד לחסוך במשאבי זמן ומשאבים של מערכת המשפט ושל הצדדים. **סיכום** בקשת רשות הערעור נדחתה, מכיוון שבית המשפט העליון קבע כי הדיון בשאלות העקרוניות שהעלה המבקש הפך לתיאורטי. ההכרעה המרכזית של בית המשפט המחוזי, לפיה בית המשפט לענייני משפחה פעל בחוסר סמכות עניינית ובפרט נתן סעד שלא התבקש, הצדיקה את ביטול פסק הדין. בעקבות זאת, לא ראה בית המשפט העליון צורך להכריע בשאלות העקרוניות לגבי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, שכן לא היה בהכרעה כזו כדי לשנות את התוצאה האופרטיבית של ההליך. ההחלטה מדגישה את חשיבות התקינות הפרוצדורלית ואת הנטייה של בית המשפט העליון להימנע מדיונים בשאלות תיאורטיות ב"גלגול שלישי".