ת"א 16585-12-14

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשת המבקשים לחייב את המשיב להפקיד ערבות. ההחלטה מתבססת על תקנה 519 לתקסד"א, המקנה לבית המשפט סמכות שיקול דעת לדרוש ערבות להוצאות מתובע בנסיבות מסוימות. התקנה עצמה אינה מפרטת את הנסיבות שבהן יש ליישמה אלא משאירה אותה לשיקול דעתו של בית המשפט. הכלל, כפי שנקבע בפסק דין אוקל, הוא שאי יכולתו של תובע לשלם אינה צריכה להוות חסם בפני הגישה לערכאות, ואין לדרוש ערבות רק בעילה של עוני. שיקול הדעת יופעל במקרים ספציפיים בהם יש יסוד להאמין שהתובע לא יוכל להחזיר הוצאות אם יפסיד, כגון כאשר התובע הוא תושב חוץ או אינו מצהיר על כתובתו. במקרה הספציפי הנדון, המשיב מסר את כתובתו ואף פירוט של אחזקותיו הכספיות, ואין סיבה להאמין שלא יוכל להחזיר הוצאות אם יידרש. יתר על כן, המבקשים שולטים בכספי החברה השייכים למשיב וניתן להשתמש בהם לפירעון כל ההוצאות שייגרמו. המבקשים לא הוכיחו די הצורך את אי כושרו הכלכלי של המשיב, ועל כן הבקשה לשחרור בערבות נדחית. המבקשים יישאו בעלויות הבקשה, שייקבעו על 1,500 ₪.