ס"ע 43322-03-12

תקציר

התיק נסוב סביב פרשנות הסכמים והסדרים קיבוציים בדבר זכאות לפרמיה נוספת עבור פינוי אשפה לעובדי דור ראשון במחלקת התברואה בעיריית רחובות. המחלוקת העיקרית נסובה סביב שני הסכמים, האחד מ-2003 והשני מ-2008, ששניהם התאימו את מכסות פינוי האשפה לעובדים. התובעים, שהם דור ראשון לעובדים, טוענים כי הסכמים אלה מזכים אותם בפרמיה נוספת בגין הגדלת מכסת פינוי האשפה. מנגד, העירייה ונציגות העובדים טוענות כי הסכמים אלה אינם מקנים לתובעים כל פיצוי נוסף, וכי הם נועדו להשוות את תנאי העבודה והשכר של עובדי הדור הראשון והשני, כמו גם למנוע את הפרטת מחלקת התברואה. בית הדין בוחן בהרחבה את הנסיבות שהובילו לחתימת ההסכמים, את המשא ומתן בין ועד העובדים לעירייה ואת המטרה והכוונה שעמדו מאחוריהם. נמצא כי מטרתם העיקרית של נציגי העובדים במשא ומתן על ההסכמים הייתה לעצור את מגמת ההפרטה וליצור תנאים הולמים לקליטת עובדים חדשים, במקום לבקש תגמול מוגדל לעובדי הדור הראשון. לשון ההסכמים עצמם, לצד התנהלותם והתנהלותם של הצדדים לאחר יישומם, תומכים בעמדת העירייה כי ההסכמים אינם קובעים כל פרמיה נוספת. כמו כן, בית הדין מדגיש כי פירוש ההסכמים כך שיכללו פרמיה נוספת ינציח את אי השוויון בין העובדים המבצעים את אותן משימות, ממנו יש להימנע ככל האפשר. בנוסף, תשלומי הפרמיה הנתבעים על ידי התובעים נמצאו כתוספות שכר חריגות שלא אושרו על ידי הממונה על השכר, ולכן הן מוגבלות ככל ששולמו לפני הסכם סטיית השכר. בסופו של דבר, בית המשפט פוסק לטובת העירייה ונציגי העובדים, ודוחה את תביעות התובעים לפרמיה נוספת על בסיס הגדלת מכסות פינוי האשפה. התובעים נדרשים לשלם לעירייה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.