ת"פ 299/99

תקציר

הנאשם, יונתן סקוסן, הורשע ברוב קולות באונס ובמעשה מגונה לפי סעיפים 345 ו-348 לחוק העונשין. האישומים נבעו ממעשים מיניים שבוצעו באישה חרדית נשואה שביקרה אותו לפדיקור וטיפולים אלטרנטיביים בביתו בירושלים. למרות שהודה בעובדות, סקוסן הודה כי אינו אשם, וטען כי המעשים היו בהסכמה וחלק מהטיפול. בית המשפט דחה את גרסתו ומצא אותו אשם, תוך ציון חוסר החרטה ונטיות המגלומניות שלו. שירות המבחן העריך את סקוסן כבעל תפיסה מעוותת של יחסי מין, המדכאים את דחפיו המיניים, וייחס את העבירה לדיכוי זה, לצד האווירה האינטימית שנוצרה במהלך הטיפול. סקוסן ניצל את האמון של המתלוננת בו כמרפא וניצל את תמימותה. בית המשפט תיאר את העבירות כחמורות ומעוותות, המחייבות עונש מרתיע כדי למנוע הישנות ולהעביר מסר לעבריינים פוטנציאליים. הם ראו בנסיבות, לרבות היעדר הרשעותיו הקודמות של סקוסן, הרקע שלו ומהות העבירה, אירוע חד פעמי ללא פורקן מיני גלוי. לאחר שיקול דעת מעמיק, גזר בית המשפט על סקוסן 48 חודשי מאסר, מחציתם על תנאי, עם תנאים. השופט מ' גל התנגד וצידד בזיכוי, אך בסופו של דבר הסכים עם גזר הדין. לסקוסן יש זכות לערער לבית המשפט העליון תוך 45 יום ממתן פסק הדין. פסק הדין ניתן ביום 23.1.01 בנוכחות הנתבע ובא כוחו.