ת"ד 4624-09-20

תקציר

הנאשם הואשם בנהיגה בחוסר זהירות, אי מתן זכות קדימה תוך פנייה שמאלה וגרימת נזק ופציעה של ממש. האירוע התרחש כאשר הנאשם נהג ברכבו מסוג הונדה והתנגש באופנוע שנסע בכיוון ההפוך. הנאשם טען כי נהג האופנוע אשם בכך שסטה לנתיבו. עם זאת, השופט מצא אותו אשם בכל האישומים מעבר לספק סביר. השופט שקל את עדויות הנאשם, נהג האופנוע והשוטר הבודק, יחד עם הראיות האובייקטיביות מזירת התאונה. הם הפריכו את טענת הנאשם ותמכו בגרסתו של נהג האופנוע לאירועים. למרות שהיו כמה פגמים בחקירה ולא נשללה האפשרות של תנועת האופנוע, השופט סבר כי אין בהם די כדי ליצור ספק סביר. השופט הדגיש את דבריו הסותרים של הנאשם וסבר כי הוא מנסה להרחיק עצמו מההאשמות. ככלל, די היה בחומר הראיות, לרבות ממצאי הבוחן ועדותו של נהג האופנוע, כדי לבסס את אשמתו של הנאשם. השופט הרשיע את הנאשם בנהיגה פרועה, אי כניעה בעת פנייה שמאלה וגרימת נזק ופציעה במעשיו.