ע"פ 5761/05

תקציר

התיק סובב סביב אירוע אלימות מחריד בו הודה המערער, במסגרת הסדר טיעון, בשורה של פשעים מתועבים, לרבות הריגתו ללא של היסוס של אילן היקארי. המערער דקר את היקארי, עובר אורח תמים, וגרם למותו מספר שבועות לאחר מכן. בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון, שכלל המלצה ל-19 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצויים לנפגעים. במסגרת פסק הדין הורה בית משפט קמא למערער לשלם 200,000 ₪ כפיצוי להוריו של המנוח, למרות אילוציו הכלכליים. על החלטה זו הוגש ערעור, כאשר בא כוח המערער טען כי הסכום אינו פרופורציונלי בעליל ליכולותיו של מרשו. ערכאת הערעור, בפסק דינו של השופט א' רובינשטיין, אישרה את החלטת בית משפט קמא. בית המשפט הדגיש כי מהות הפיצוי לפי סעיף 77 לחוק העונשין היא אזרחית, שמטרתה לקבוע פיצוי בגין סבל או נזק ונושאת תקרה מקסימלית של 228,000 ₪. בעוד שהמערערת הוכרה במצבה הכלכלי, בית המשפט הבהיר כי היכולת הכלכלית אינה גורם מכריע במקרים כאלה, כפי שהיא עשויה להיות במשפט האזרחי. סכום הפיצויים שנפסק היה בגבולות החוק ושימש כאקט סמלי בעל ערך חינוכי, המשקף את חומרת העבירות. כמו כן, הליך הגבייה מספק אפשרויות לחייבים, לרבות פריסה או דחייה של תשלומים על בסיס נסיבות מיוחדות. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי הערעור אינו ראוי, וסכום הפיצוי נותר על כנו. השופט א. א. לוי והשופטת מ. נאור הסכימו עם פסק הדין.