ה"פ 177/03

תקציר

עיריית פתח תקווה, שאינה חברה באיגוד הרשויות המקומיות, התקשרה בחוזה עם האיגוד בשנת 1998. על פי החוזה, האיגוד יספק שירותי פינוי אשפה לעירייה, ויאפשר לה להעביר את הפסולת שלה לאתר פינוי הפסולת של האיגוד במודיעין. בחוזה נקבע כי הוא יישאר בתוקף רק בתקופה שבה ניתן יהיה להשליך פסולת באתר. האתר נסגר ב-31 בדצמבר 2001, אך האיגוד המשיך לדרוש מהעירייה תשלום עבור השנים 2002 ו-2003. העירייה טענה כי מאחר שפג תוקפו של החוזה, אין עליה כל חובה לבצע תשלומים נוספים לאיגוד. בתוך כך, באיגוד טענו כי האשפה של העירייה נותרה באתר וכי עליה להיות אחראית לעלויות הטיפול והתחזוקה, מה גם שהיא מהווה כ-40% מכלל האשפה המושלכת במקום. בית המשפט בחן את החוזה ולא מצא סעיף המחייב את העירייה לשלם סכום כלשהו לאחר סיום החוזה. טענת האיגוד כי האשפה שייכת לעירייה וכי עליה לשאת בהוצאות בהתאם הופרכה בבהירות בחוזה, בו נקבע כי האיגוד והרשויות החברות בו הם הבעלים של האשפה. זאת ועוד, בית המשפט פירש את החוזה בהתאם לכוונת הצדדים, כפי שמשתמע מלשון ההסכם ותכליתו. נקבע כי חובות העירייה מוגבלות לתשלום עבור שירות פינוי האשפה השוטף ואינן חלות על הוצאות עתידיות לטיפול באתר ותחזוקתו. האיחוד, כצד החזק, יכול היה לנסח את החוזה אחרת כך שיכלול התחייבויות כאלה, אך הוא בחר שלא לעשות זאת. לפיכך פסק בית המשפט לטובת העירייה, וקבע כי אין עליה חובה לשלם תשלומים לאיגוד עבור השנים 2002 ו-2003. כמו כן חויב האיגוד להשיב לעירייה את אגרות בית המשפט, בצירוף שכר טרחת עורכי דין.