ת"א 1866-10-19

תקציר

השופטת קבעה כי הפוסט שכתבה הנתבעת מהווה לשון הרע על שני התובעים הראשונים, דניאל וחביבה קלי, ששמותיהם הוזכרו בפוסט, אך לא על התובע השלישי, בן קלי, שהמוניטין שלו לא נפגע מהפוסט. הפוסט האשים את התובעים בנושאים שונים, בהם גניבה, הפרת חוזה השכירות והותרת נזק לדירה השכורה. השופט בחן האם לנאשמת יש הגנות משפטיות כלשהן ומצא שלא. ראשית, הגנת "אמת הפרסום" לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע נדחתה משום שבעוד שחלק מרכיבי הפוסט היו אמת, אחרים לא, ואלמנטים שקריים אלה היו מרכזיים בפוסט וגרמו נזק ממשי. שנית, השופטת לא מצאה כל הצדקה לטענה כי הנתבעת פעלה בתום לב, שכן לא נקטה אמצעים סבירים לבירור אמיתות הפרסום. לפיכך, ההגנות הקבועות בסעיפים 15(2) ו-(3) לחוק איסור לשון הרע לא חלו במקרה זה. מאחר שהתובעים לא הביאו ראיות לנזקים כספיים, פסק להם השופט פיצוי בסך 18,000 ₪ בגין נזק לא ממוני, בהתחשב בחומרת לשון הרע ובנסיבות מקלות נוספות. עוד קבעה השופטת כי התובעים זכאים לקבל מהנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 5,000 שקל. לנאשם ניתנו 45 יום לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 16.7.2021.