ת"א 28270-05-21

תקציר

בית המשפט דחה בקשה לסעד ביניים שביקש המבקש, אשר היה מחייב את המשיב להמשיך בעבודות בנייה בפרויקט. ההחלטה התקבלה לאחר בחינת סיכויי הצלחת תביעת המבקש, אשר בשלב זה נראתה בלתי סבירה נוכח המחלוקות המהותיות בין הצדדים שדרשו בירור נוסף. לגופו של עניין, טען המבקש כי המשיב עיכב את ביצוע העבודות ולא ביצע אותן כראוי, ואילו המשיב טען מנגד לאי תשלום ולצורך בהיתרים לקבלת טופס 4 למבנה. בית המשפט מצא צדק בטענות המשיבים כי זכותם להאט את העבודות בשל אי תשלום וכי פרשנותו של המבקש להסכם הפינוי אינה מוחלטת. היו גם מחלוקות עובדתיות, כגון טענות המשיב בדבר הודעות בעל פה ואי עמידתו של המבקש בתנאים מסוימים. בנוסף, בית המשפט שקל את מאזן הנוחות ומצא אותו לטובת המשיב. המבקש ביקש לשנות את המצב הקיים, שהוא סעד השמור למקרים חריגים. מאחר שהמשיבה כבר מסרה מספר לא מבוטל של דירות והפרויקט כמעט הושלם, סילוקו של המשיב כעת יגרום להן נזק בלתי מידתי בהשוואה למבקשת. עוד הדגיש בית המשפט כי צווי מניעה זמניים ניתנים במשורה ויש להוציאם רק בעת הצורך כדי למנוע נזק בלתי הפיך. מאחר שעמדה לרשות המבקש שיטה חלופית ליישוב סכסוכים – פנייה למומחה כפי שנקבע בהסכם – לא ראה בית המשפט הצדקה להתערב ולשנות את המצב הקיים. גם היעדר ערבויות של המבקש להבטחת תשלומים עתידיים הכביד עליהם. בסיכומו של דבר, הבקשה לסעד ביניים נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות בסך 18,000 ₪. בית המשפט עודד את הצדדים לשקול פתרון המחלוקות ביניהם באמצעות מומחה, דבר שעלול לייתר את הצורך בהמשך ההליכים המשפטיים.