ע"א 63/48

תקציר

פסק הדין בעניין פ. גבעוני נ' מ. רוזנברג, ע"א 63/48, עניינו זכות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעניין הגבלת שכר דירה. המערער, גבעוני, השכיר דירה למשיב, רוזנברג, בשנת 1946. בשנת 1947 פנה גבעוני לבית הדין לשכירות בתל אביב כדי שיקבע את דמי השכירות היציבים לדירתו של רוזנברג, ובית המשפט אישר זאת. רוזנברג לא הוזמן לדיון, אך קצין מחוז נכח במקום. מאוחר יותר באותה שנה פנה רוזנברג לאותו בית דין לשכירות בבקשה לקבוע את דמי השכירות היציבים, בקשה שנדחתה בשל פסק הדין הקודם. רוזנברג ערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שפסק לטובתו, בנימוק שפסק הדין הקודם אינו תקף מאחר שרוזנברג, בעל עניין, לא נכח במקום. לאחר מכן ערער גבעוני לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע כי פסק הדין הקודם אינו תקף שכן רוזנברג, בהיותו דייר, היה בעל עניין והיה צריך להזמין. לפיכך, הערעור נדחה, תוך אישור פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בנוסף, בית המשפט העליון פירש את סעיף 43 לדבר המלך במועצה, 1922, כפי שתוקן בשנת 1947, כך שכל פסק דין של בית משפט מחוזי ניתן לערעור, ובכך הרחיב את סמכותו של בית המשפט העליון.