סע"ש 49612-02-19

תקציר

פסק הדין נוטה לטובת התובע, אשר פוטר שלא כדין מעבודתו בשל הליך שימוע לקוי מצד מעסיקיו. השופטים קובעים כי זכותו של התובע להליך הוגן נפגעה משום שבזימון לשימוע לא צוינו הנימוקים לזימונו ולא פורטו הטענות נגדו באופן ברור ומפורט. בנוסף, יצוין, כי לתובע לא ניתנה הזדמנות נאותה להתגונן, שכן בדיון לא נכח נציג של מקבל השירות – עמו היו לתובע יחסי עבודה ישירים. השופטים פסקו לתובע פיצוי כספי בסך 35,000 ₪ בגין הפיטורים שלא כדין, ודחו את טענות התובעת בדבר גילנות והפרשי שכר שלא הוכחו. כמו כן, נדחית גם הטענה כי מכון וינגייט – מקבל שירותי הניקיון – היה שותף לפיטורים שלא כדין, שכן המכון לא היה צד לשימוע, ואין כל ראיה לחוסר לגיטימיות בהתקשרותם עם חברות הניקיון. התובע חויב לשלם לנתבע #1, שכנגדו נדחתה התביעה ברובה, 4,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, ואילו הנתבע #2 ישלם לתובע 2,500 ₪ הוצאות משפט, בנוסף לסכום הפיצוי. שני הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין או יצברו הפרשי ריבית והצמדה.